מורסה (אבצס) היא הצטברות מוגלה (מצבור תאי חיסון מתים וחיידקים) הנגרמת עקב זיהום חיידקי. נוכחות מורסה בגוף גורמת לכאב.
אבצס יראה באופן חיצוני כנפיחות המשתנה בגודלה לאורך זמן, כאשר לאחר זמן מה האבצס עלול להתפתח ותוכן מוגלתי יכול לצאת ממנו.

בחתולים ובכלבים היווצרות אבצס היא נפוצה מאד, לרוב בעקבות פצעי נשיכה או שריטות, אך אבצס יכול להיווצר גם מכל זיהום חיידקי אחר כגון: זיהום בשן, גוף זר שחדר לגוף, עקיצה וכו'.

למרות שמטרת הגוף ביצירת האבצס היא למנוע את התפשטות הזיהום לרקמות אחרות, אבצס שאינו מטופל עלול לזהם רקמות שכנות, והזיהום עלול לחדור לזרם הדם ואף לגרום למוות.

סימנים קליניים

1. חולשה, ירידה בתיאבון וחום.
2. נפיחות של האזור המעורב.
3. הפרשות מוגלתיות.
4. צליעה במידה ומעורבות הגפיים.

אבחון וטרינר

1. לקיחת היסטוריה (האם הכלב או החתול ננשך בעבר) ובדיקה פיזיקאלית מקיפה.
2. לקיחת דגימה באמצעות מחט מאזור נפוח חשוד, על מנת לבחון את התוכן באותה רקמה נפוחה.

טיפול וטרינרי

משתנה בהתאם לגודל האבצס, חומרתו והזמן שעבר מרגע האבחון.
במקרים קלים ובשלבים מוקדמים ניתן לטפל באמצעות טיפול אנטיביוטי סיסטמי, בשאר המקרים יש צורך בהטריה כירורגית (הסרת רקמה מתה) וניקוז תוכן האבצס על מנת שאנטיביוטיקה תוכל לחדור אליו ולהשפיע.
אבצסים גדולים מקובל לתפור ולהשאיר נקז (צינור לטקס שתפקידו לנקז הפרשות ובכך לסייע להחלמה).

למידע אודות מחלות רבות נוספות ניתן לקרוא ב-אינדקס המחלות הוטרינרי.