אשך טמיר בכלבים וחתולים (קריפטורכידיזם)

גזעי כלבים וחתולים בהם תופעת אשך טמיר נפוצה

• בכלבים התופעה נפוצה יותר ובפרט בקרב הגזעים: יורקשייר טרייר, פומרניאן, פודל צרפתי, האסקי סיבירי, שנאוצר ננסי, צ'יוואווה, רועה גרמני.
• בחתולים התופעה נפוצה פחות ואופיינית יותר לחתולים פרסיים.

סימנים קליניים

1. במישוש ניתן להרגיש שק אשכים ובו אשך אחד בלבד.
2. שק אשכים קטן, לא מפותח וללא תוכן.
3. במקרים בהם שני האשכים טמירים תהה חוסר פוריות.
4. במקרים כרוניים שלא טופלו יתכנו שינויים הורמונאליים משניים לגידולי אשך.

אבחון וטרינר של אשך תמיר

1. בדיקה פיזיקאלית.
2. במידה והאשך נותר בחלל הבטן, נדרשת בדיקת אולטרסאונד (US) על מנת לקבוע את מיקומו של האשך.

טיפול וטרינרי

1. כלבים וחתולים הסובלים מאשך טמיר הם בעלי סיכון גבוה לממאירות (גידולים) בשני האשכים וכן לתסביב אשך, גם באשך הנורמלי וגם באשך הטמיר, ולכן ההמלצה היא סירוס של שני האשכים.
2. היות ומדובר בתכונה גנטית, אין להרביע כלבים אלו.
3. ניתוח סירוס של אשך טמיר הוא מורכב יותר מסירוס רגיל, שכן בחלק מהמקרים הוא דורש חתך נוסף סמוך לתעלה האינגווינאלית ובמקרים אחרים אף מצריך פתיחת בטן (בהתאם למיקומו של האשך).
4. במידה ומיקום האשך אינו ידוע – מומלץ לבצע בדיקת אולטרסאונד מקדימה לפני הניתוח על מנת לקבוע את מיקומו המדויק של האשך ולקצר את זמן הניתוח.