דמודקס

דמודקס אינה מחלה מדבקת, ותחלואה היא ברוב המקרים (פרט לגורים) משנית לסטרס או ירידה בתנגודת החיסונית.

סימנים קליניים

1.  התקרחות באזורים אופייניים: מסביב לעיניים, על גבי האף, סביב הפה, באזור המצח, אזור הצוואר, כפות הרגליים.
2. התקרחות כללית – המופע המפושט.
3. דלקות עור משניות.
4. במצבים קשים תיתכן השפעה סיסטמית שתגרום לחום, חולשה וכו'.

אבחון וטרינרי

1. בדיקה פיזיקאלית ותשאול הבעלים.
2. מגרד עור.
3. ביופסיות עור.

טיפול וטרינרי

1. בגורים עם מופע מקומי אין צורך בטיפול והמחלה תחלוף גם ללא טיפול.
2. חומרים קוטלי טפילים במתן מקומי, בתרופה לפה, בהזרקה או באופן משולב בהתאם לגילו ומצבו של הכלב.
3. טיפול בגורם הראשוני שהוביל לכשל החיסוני.
4. טיפות רוולושיין או סטרונגהולד כנגד פרעושים וטפילי עור.