מחלת כלבים זיהומית על רקע ויראלי.

הווירוס עובר מכלב לכלב באמצעות הפרשות הגוף השונות, בעיקר אלו של מערכת הנשימה.

המחלה מדביקה בעיקר גורים, אך גם כלבים בוגרים שאינם מחוסנים יכולים להידבק, ואז תתפתח מחלה מעט שונה שנקראת: old dog encephalitis. המחלה היא קשה ולכן אחוזי התמותה גבוהים.

כלבים שחלו במחלה והבריאו עשויים לסבול מהתפתחות לקויה של אמייל השן ולכן נראה בכלבים אלו כתמים אדומים-חומים על גבי השיניים.
כמו כן, בכלבים אשר סבלו ממעורבות של מערכת העצבים והבריאו, נוכל לראות בהמשך חייהם טיקים מוטוריים, מעין עוויתות קטנות באזורים שונים בגוף בזמן ערות ושינה. תופעה זו היא קבועה ואינה חולפת עם הזמן, היא אינה משפיע על בריאות הכלב ומעידה על כך שסבל ממחלה זו בעברו.

סימנים קליניים

בשלב ראשוני:
הפרשות מהעיניים ואף.
– חום וחולשה.
– ירידה בתיאבון.
– שיעול, נזלת מוגלתית, קשיי נשימה.
בשלב מתקדם יותר:
– סימני מערכת עיכול- שלשולים והקאות.
– סימנים עוריים- עור נוקשה באזור החוטם וכפות הרגליים.
– סימני מערכת העצבים- עוויתות, חולשה של גפיים, יללות, טיקים.

אבחון וטרינרי

היסטוריה רפואית, בדיקה פיזיקאלית יסודית.
בדיקה סרולוגית – בדיקות דם לכלבים במהלכה מזהים נוגדנים לנגיף, רלוונטית רק בכלבים שלא עברו אף חיסון המכיל את הווירוס.
בדיקת PCR – בדיקה מולקולארית במהלכה מבוצע זיהוי של הנגיף על פי החומר הגנטי שלו, בדיקה מאד מהימנה ויכולה להתבצע גם בכלבים מחוסנים.

טיפול וטרינרי

טיפול תומך, בעיקר באמצעות נוזלים לוריד, תרופות להורדת חום ושיכוך כאבים, אנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים משניים הנפוצים במחלה, נוגדי עוויתות לפי צורך, מגיני מערכת עיכול.

מניעה

מניעת המחלה היא קלה יחסית היות והחיסון המשושה מגן מפניה!

על מנת לפתח עמידות למחלה חשוב לחסן את הכלב על פי הפרוטוקול הנקבע על ידי הווטרינר המטפל ולא להסתפק בחיסון יחיד שאינו מספק לצורך יצירת חסינות לטווח ארוך.

מצורף סרטון המראה סימפטומים של המחלה:

למידע אודות מחלות רבות נוספות ניתן לקרוא ב-אינדקס המחלות.