מה זה המנגיוסרקומה בכלבים

המנגיוסרקומה היא סרטן אגרסיבי שמקורו בכלי הדם.

הוא יכול להופיע בכל מקום בגוף (כיוון שכלי הדם נמצאים בכל מקום) אולם לרוב הוא מופיע בטחול, בכבד ובלב.

המחלה מופיעה בכל גזעי הכלבים, אך שכיחותה גבוהה במיוחד בגזעים רועה גרמני, סטר אנגלי וגולדן רטריבר.

סימני מחלת המנגיוסרקומה

הסימנים מושפעים ממיקומו של הגידול. כאשר הגידול ממוקם באיבר פנימי, יתכנו התקפים של חולשה ואף התמוטטות.
הסיבה לכך היא שהגידול מורכב מכלי דם בעלי מבנה לקוי והם נוטים להיקרע- דבר המביא לאובדן דם.
המנגיוסרקומה בטחול עלולה לגרום לדימום פנימי משמעותי, מאחר והטחול הינו איבר שאוגר דם.
לעיתים ניתן לראות גם בטן נפוחה בגלל הדם שמצטבר.

במידה והדימום קל, הכלב יתאושש והדם ייספג חזרה בגוף. במקרים של דימום משמעותי, הכלב יסבול מחולשה קשה ו/או התמוטטות.
כאשר המנגיוסרקומה הממוקמת בלב גורמת לדימום, הדם ממלא את שק הלב (החלל שבין הלב לקרום שעוטף אותו), כתוצאה מכך ללב קשה יותר לפעול- פעילות הלב נפגעת ויופיעו סימני חולשה והתמוטטות.

בנוסף, קריעתם של כלי הדם הגידוליים גורמת לשחרור של תאים סרטניים לזרם הדם ולחללי הגוף ומגדילה את הסיכון להיווצרות גרורות במקומות חדשים.

פעמים רבות, כשרואים את סימני המחלה הראשונים כבר קיימות גרורות מרוחקות.

אבחון וטרינרי

לאחר שמאבחנים או חושדים בהמנגיוסרקומה בכלב, נעשות מספר בדיקות לקביעת חומרת המחלה.
בדיקות אלה חשובות לווטרינר בכדי שיוכל להנחות את הבעלים בקבלת החלטות לגבי המשך הטיפול.

הבדיקות כוללות:

צילום בית חזה להערכת גודל הלב ולשם זיהוי גרורות בריאות.
ספירת דם, פאנל ביוכימי ובדיקת שתן המבוצעים לצורך הערכת מצבו הבריאותי הכללי של הכלב.
לעתים תבוצע בדיקת קרישה בכדי להעריך את יכולתו של הדם לקרוש.
לרוב נעשה אולטראסאונד של הבטן והלב בחיפוש אחר גרורות.

טיפול וטרינרי בהמנגיוסרקומה אצל כלבים

הטיפול בהמנגיוסרקומה נעשה בשני מישורים:

בשלב הראשון מבוצע ניתוח להסרת הגידול הראשוני. לעתים מזהים גרורות כבר במעמד האבחון הראשוני- במצב כזה ניתוח לא יועיל.
בשלב השני, בשל שכיחות גבוהה של גרורות, נעזרים בטיפולי כימותרפיה.

למזלנו, כימותרפיה בכלבים וחתולים מאוד שונה מהטיפול באנשים. מטרת הטיפול היא שיפור איכות החיים עבור חיית המחמד ולא ריפוי. לעולם איננו רוצים שהטיפול יהיה יותר קשה מהמחלה עצמה.
חיות מתמודדות עם כימותרפיה טוב יותר מאשר אנשים ממגוון סיבות, אך החשובה מכולן היא פסיכולוגית- הכלב לא יודע שיש לו סרטן. הוא גם לא יודע שהתרופות גורמות לאנשים להרגיש חולים, ולכן אינו מצפה לחלות.
כלבים סובלים מתופעות לוואי של כימותרפיה רק במקרים נדירים וגם אז הסימנים לרוב אינם חמורים.
בעקבות הטיפול לא מופיעה נשירת פרווה (פרווה גדלה באופן שונה משיער אנושי ולכן אינה מושפעת מהטיפול).

לרוע המזל, המנגיוסרקומה היא גידול שאינו ניתן לריפוי.
מבחינה סטטיסטית, אורך החיים הממוצע לאחר ניתוח הוא חודשיים.
במקרים בהם הגידול הוא באיבר פנימי, כלבים שנותחו ולאחר מכן טופלו בכימותרפיה ובעת הניתוח לא היתה עדות לגרורות – שרדו בממוצע שישה עד עשרה חודשים.

מצב יוצא דופן הינו המנגיוסרקומה עורית (בתנאי שלא מדובר בגרורות לעור אלא בגידול ראשוני עורי בלבד), בו נמצא קשר לחשיפה לשמש, ולאחר הסרת הגידול משך החיים ארוך יותר.

למידע אודות מחלות רבות נוספות ניתן לקרוא ב-אינדקס המחלות.