אבנים בדרכי השתן

מדובר בתופעה הקיימת בכלבים וחתולים, הן בזכרים והן בנקבות.

התופעה נפוצה יותר בחתולים ובאופן עקרוני חמורה יותר בזכרים בשל צינור השתן הדק (אורתרה) אשר עשוי ללכוד אבנים קטנות ולגרום לחסימת שתן – מצב חירום וטרינרי.

אבנים יכולות להימצא לכל אורך מערכת השתן: בכליות, באורתרים (שופכנים- צינורות המובילים שתן מהכליה לשלפוחית), בשלפוחית השתן ובאורתרה (שופכה- צינור המוביל שתן מהשלפוחית אל מחוץ לגוף).

הסיבה להיווצרות האבנים אינה ברורה לחלוטין אך ידוע כי הדבר מושפע מהימצאות דלקת, מחומציות השתן ומתזונה. קיימים סוגים שונים של אבנים כאשר סוג האבן נקבע על פי התנאים השוררים באיבר בו הוא נוצר. סוגי האבנים הנפוצים ביותר בכלבים ובחתולים הם אבני סטרווייט ואבני קלציום אוקסלאט. בחתולים הסוג הראשון נפוץ יותר.
קיימת חשיבות גבוהה לזיהוי סוג האבן, שכן אופן הטיפול משתנה בהתאם לסוגה.

סימנים קליניים

תלויים מאד במיקום בו התגבשה האבן.

בחלק מהמקרים מציאת האבן תהווה ממצא אקראי בלבד ובעל החיים לא יראה כל סימן קליני, לעומת מקרים אחרים בהם עשויים להיות סימנים קשים כגון שתן דמי, סימני כאב ושינויים בהשתנה.

במקרה של חסימת שתן כתוצאה מאבנים הסימנים יהיו אקוטיים וקשים.

אבחון וטרינר

1. היסטוריה ובדיקה פיזיקאלית.
2. בדיקת שתן מקיפה הכוללת גם משטח לזיהוי אבנים, ותרבית ורגישות.
3. צילום רנטגן על מנת לזהות סוגים מסיימים של אבנים במידה וקיימות לאורך מערכת השתן.
4. במידה ומבוצע ניתוח להסרת האבן מומלץ לשלוח אותה לאנליזה וזיהוי במעבדה.

טיפול וטרינרי

משתנה בהתאם לסוג האבן, גודלה ומיקומה.

בחלק מהמקרים הטיפול שמרני, ומטרתו היא להמיס את האבן. טיפול כזה משלב בדרך כלל טיפול תרופתי ושינוי תזונתי בהתאם לסוג האבן.

במידה והאבן גדולה, ממוקמת באזור בעייתי או אינה ניתנת להמסה – יבוצע ניתוח להסרת האבן.

למידע אודות מחלות רבות נוספות ניתן לקרוא ב-אינדקס המחלות הוטרינרי.